קים ג'ונג און (Kim Jong Un) הוכרז שלשום באופן רשמי כיורשו של קים ג'ונג איל (Kim Jong Il) שהלך לעולמו בשבת כתוצאה מהתקף לב. השאלות העיקריות העולות כעת הן האם יצליח ג'ונג און לבסס את שלטונו ומה יהיה הקו השלטוני בו יבחר: קשיחות מול דרום קוריאה ותומכותיה מהמערב, בייחוד ארצות הברית, או שמא מדיניות פתוחה יותר התומכת ברפורמות כלכליות מתונות ובפתיחות אל מול המערב ודרום קוריאה. שאלות אלה מקבלות משנה תוקף בהקשר לנושא הגרעיני: האם ג'ונג און ימשיך במדיניות הגרעין הקיימת, של שמירה על הגרעין כאמצעי לסחיטת הטבות עבור הצפון, או שמא ישבור את הכלים ויבחר בדרך חדשה. התשובות לשאלות הללו נותרו לעת עתה ללא מענה.
לקים ג'ונג און היה זמן קצר מאוד ללמוד את רזי השלטון – לעומת אביו אשר הוכרז כיורש כבר ב-1981 אך עלה לשלטון רק ב-1994 עם מותו של אביו קים איל סונג (Kim Il Sung), לקים ג'ונג און היתה רק מעט יותר משנה מהרגע בה הוכרז כיורש ועד לרגע בו הוא הפך למנהיג בפועל.
ג'ונג און החל להסתמן כיורש המיועד עוד ב-2008 לאחר השבץ ממנו סבל אביו וההבנה שיש צורך במינוי, ועבר תהליך חניכה מואץ בשל בריאותו הלקויה של מי שכונה "המנהיג היקר".
בשנה האחרונה הועלה ג'ונג און לדרגת גנרל, לאחר שהעביר שלושה חודשים בלבד במפקדת השריון של צבא העם הקוריאני, וכן מונה לתפקידים בכירים בגופי הביטחון הלאומי במדינה. המודיעין הדרום קוריאני (NIS) צפה בעבר כי ג'ונג און יוכרז ליורש ב-2012, וכי ביסוס שלטונו יקח זמן רב בשל חוסר ניסיונו הפוליטי, ובגלל הבעיות הרבות הניצבות בפני צפון קוריאה בזירה הפנימית והחיצונית.
לפני מותו ציווה קים ג'ונג איל כי ג'ונג און יחלוק את השלטון במדינה יחד עם אחותו הצעירה של ג'ונג איל, קים קיונג הוי (Kim Kyong-hui) ובעלה ג'אנג סונג טאק (Jang Song-taek), מבכירי מפלגת הפועלים הקוריאנית, כדי לחזק את השלטון החדש ולנטרל סיכוי להתנגדות פנימית אליו. ב-2008, כאשר קים ג'ונג איל התמוטט בשל שבץ, ג'אנג וקים קיונג החזיקו יחד עם הצבא את השלטון, וסביר להניח שתרחיש דומה יחזור על עצמו גם כעת, ביחד עם ג'ונג און. עם זאת, גורמי מודיעין דרום קוריאנים טוענים כי ג'אנג תמך בעבר בבנו הבכור של קים יונג איל והעלו חששות שהוא עשוי לצאת כנגד ג'ונג און, החלטה שעלולה להסתיים במלחמת אזרחים עקובה מדם.
קים ג'ונג און, או כל דיקטטור אחר לצורך העניין צריך להיזהר משלוש סכנות עיקריות: התקפה חיצונית, מרד מצד האליטה, ומהפכה עממית. לכן משעלה לשלטון, על ג'ונג און לפעול במספר חזיתות: חיזוק בטחונה האסטרטגי של המדינה, שמירת נאמנותם של חברי האליטה הממשלתית- ביטחונית, ומניעת מהפכה עממית על ידי דיכוי האוכלוסייה. קים איל סונג וקים ג'ונג איל עשו זאת בהצלחה, ושלטונם נשמר. אולם קים ג'ונג און מתחיל את שלטונו החדש מעמדה של נחיתות פוליטית, בשל חוסר ניסיון מספק בשורות הצבא והמפלגה. בנוסף הוא מקבל את צפון קוריאה כשמצבה מעורער מתמיד- כלכלה כושלת ורעב כבד- שהובילו בעבר להפגנות של הציבור הצפון קוריאני וכן למרמור בקרב האליטות. בנוסף, בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים על עליה בשימוש בסמים בקרב אחוזים נכבדים של האוכלוסיה, מה שרומז על ערעור יסודותיה של החברה הצפון קוריאנית.
מבחינה מעמיקה של התנהגותו ומעשיו של ג'ונג און בשנה החולפת נראה כי הוא מתחיל ליצב את כוחו ופועל נגד האיומים שהוזכרו. באופן זה נטען כי הפעולות האחרונות מול דרום קוריאה, ביניהן ניתן למנות את הטבעת אונית הקרב הדרום קוריאנית צ'ונן (Cheonan) והתקפת הטילים על האי יונפיונג (Yeonpeyong), נעשו ביוזמתו של ג'ונג און, כדי להראות לדרום קוריאה את עוצמתו הצבאית של הצפון, אך בעיקר כדי לחזק את כוחו בקרב בכירי הצבא. בנוסף, פליטים צפון קוריאנים בדרום קוריאה טענו כי ג'ונג און החל ב"טיהור" של שורות הצבא וצמרת הממשל באמתלות של שחיתות כדי להחליפם בצעירים הנאמנים לשלטונו. ג'ונג און צריך לנהוג בזהירות רבה מול הצבא, שכן הוא זקוק לתמיכתם, אך מנגד עליו להיזהר שלא להגביר מדי את כוחו של הצבא, פן יבצע הפיכה.
כדי לרכוש את אמון הציבור והאליטות, ולמנוע באופן סופי את הסיכוי לפוטש או הפיכה עממית, על ג'ונג און להתחיל ביישומן של ברפורמות כלכליות רחבות היקף אשר יצילו את הכלכלה הצפון קוריאנית מהמצב העגום בו היא נמצאת – וזאת בתיאום עם האליטות הצבאית והשלטונית. צפון קוריאה היא אמנם המדינה המסוגרת בעולם, אך גם בה מחזיקים כיום כ-800 אלף איש בטלפונים סלולריים, מה שמקטין את האפשרות לפיקוח הדוק ומגביר את הסיכון, הנמוך מאוד עדיין, למהפכה עממית. עד עכשיו שלטון הברזל של האב קים מנע אפשרות כזאת, אולם כעת השלטון חלש יותר, ואופציה כזו הופכת לריאלית יותר.
קים ג'ונג און למד בשוויץ וגדל במערב, מה שמגדיל את הסבירות לכך שיהיה פתוח יותר לשינויים מבניים וכלכליים. שינויים כאלו, בהנחה ויזכו לתמיכת האליטות, סביר שיעשו בהדרגה ומתינות. עם זאת, אין לצפות לשינויים מרחיקי לכת, לבטח לא לכאלה שייעשו בשנה הראשונה לשלטונו החדש של ג'ונג און, אשר תוקדש לאבל מתמשך על מות "המנהיג היקר". אולם בהמשך שלטונו, במידה וישרוד את התקופה הראשונה, יתכן ונהיה עדים לשינויים מבניים וכלכליים, ואולי אף לחזרה לשיחות שש המדינות לפתירת הנושא הגרעיני.
כאמור סביר מאוד כי השנה הקרובה תוקדש לאבל על מות המנהיג, ותהיה שקטה יותר. בשל ההתכנסות פנימה הנובעת מהאבל, לא צפויות פרובוקציות צבאיות כמו בשנה שעברה. מבחינת יחסי חוץ, נראה כי צפון קוריאה תהדק עוד יותר את יחסיה הקרובים עם סין, שבכירים בצמרתה הצבאית כבר פגשו ובירכו את ג'ונג און בעבר. יתכן וגם הקשר עם רוסיה יתהדק, בעקבות הפגישות שקיים גים ג'ונג איל עם ולדימיר פוטין בשנה הנוכחית. אולם רק השנים הבאות יגלו לנו מה צופן בחובו שלטונו החדש של ג'ונג און. למדינות האזור ומדינות המערב מומלץ לגלות סבלנות ולקבל בברכה את פניו של השליט החדש, שעשוי להביא תקווה חדשה לאזור ולעמו.
